גזר דין בתיק ת"פ 14865-04-13

כתב האישום

1.       ביום 18.11.2013 הורשע הנאשם על פי הודייתו, לאחר תיקון כתב האישום שנעשה במסגרת הסדר טיעון, בעבירות שלהלן - סחיטה באיומים, עבירה לפי סעיף 428 סיפא + 29 לחוק העונשין, התשל"ז - 1977 (להלן: "חוק העונשין"); גניבה או פירוק מרכב, עבירה לפי סעיף 413ד(ב) +29 לחוק העונשין ושוד בנסיבות מחמירות, עבירה לפי סעיף 402 (ב)  + 29 לחוק העונשין. הסדר הטיעון לא כלל הסכמה לגבי העונש.

2.       כתב האישום המתוקן (להלן: "כתב האישום") מכיל שני אישומים.

          בעובדות האישום הראשון נאמר כי ביום 15.3.13, תכנן הנאשם, יחד עם אחרים, לגנוב חלקים מבאגר (דחפורון), שהוא כלי רכב המשמש לביצוע עבודות חפירה (להלן: "הבאגר"), הממוקם באתר בנייה בנס עמים.

3.       בתאריך 16.3.13 בשעה 04:30 או בסמוך לכך, הגיעו הנאשם ואנשים אחרים לאתר הבנייה  הנ"ל, ניגשו לבאגר ופירקו ממנו חלקים שונים ששוויים כ- 150,000 ש"ח אשר בלעדיהם הבאגר אינו יכול לפעול, וגנבו אותם. בהמשך, החביאו הנאשם והאחרים את החלקים.

          בשעות הערב של אותו יום, התקשרו הנאשם ואחרים לבעל הבאגר ודרשו הימנו תשלום סך 45,000 ש"ח עבור החלקים שנגנבו, תוך שהם מאיימים עליו כי אם לא ייעתר לדרישתם יזרקו את החלקים והבאגר לא יעבוד. כאשר השיב בעל הבאגר כי אין לו את הכסף, איים עליו הנאשם שאם אין לו כסף לא יעמוד על הרגליים יותר וכי לא יעזבו אותו בשקט. בהמשך שבו והתקשרו הנאשם ואחרים מספר פעמים אל בעל הבאגר בדרישה לתשלום עבור החלקים. לבסוף, בשל האיומים, הסכים בעל הבאגר לשלם 27,000 ש"ח תמורת החלקים.

4.       בהמשך לאמור לעיל, נפגשו הנאשם ובאסל עוואד (להלן: "באסל") עם בעל הבאגר בתאריך 18.3.13 בשעות הערב, לאחר תאום טלפוני. הנאשם ובאסל מסרו את החלקים לבעל הבאגר, תוך שהנאשם מכוון לעברו אקדח הנחזה לאמיתי, ובתמורה מסר להם בעל הבאגר מעטפה ובה 27,000 ש"ח כפי שדרשו ממנו.

5.       בגין המעשים המפורטים באישום זה הורשע הנאשם בעבירה של סחיטה באיומים וגניבה או פירוק מרכב.

6.       האישום השני מתייחס לאירוע מיום 17.3.13. באותו מועד, בשעות הערב תכננו הנאשם ובאסל להזמין פיצה מדומינוס פיצה, סניף נהריה ולשדוד את השליח. בשעה 20:27 או בסמוך לכך, התקשר הנאשם לסניף הנ"ל, הציג עצמו כאיימן גדבאן ממזרעה והזמין ארבע פיצות משפחתיות ושני בקבוקי קולה וביקש כי הפיצות יגיעו למזרעה.

          בעקבות ההזמנה, יצא שליח לדרכו על קטנוע עם הפיצות ובקבוקי השתייה. בסמוך לכניסה למזרעה פגש הלה את הנאשם ובאסל, מסר להם את הפיצות והבקבוקים ובקש מהם תשלום בסך 230 ש"ח. בשלב זה שלפו הנאשם ובאסל אקדח הנחזה לאקדח אמיתי, הצמידו אותו לחזהו של השליח ואיימו עליו שיעזוב את המקום ללא הכסף. השליח בפחדו מהנאשם ומבאסל  ברח מהמקום בקטנוע בחזרה לסניף. הנאשם ובאסל לקחו את הפיצות והשתייה ועזבו את המקום.

במעשיו המפורטים באישום השני בצע הנאשם עבירה של שוד בנסיבות מחמירות.

7.       בהמשך להרשעתו בעבירות דלעיל, ובשים לב לגילו הצעיר של הנאשם, הוריתי לשירות המבחן לערוך תסקיר בעניינו.

תסקיר שירות המבחן

8.       בתסקיר שירות המבחן מיום 25.2.2014, נסקרו בהרחבה נסיבותיו האישיות והמשפחתיות של הנאשם. מדובר בצעיר כבן 22, רווק, אשר התגורר עובר למעצרו בבית הוריו בכפר מזרעה.  החל משנת 2011 עבד הנאשם במפעל פלסטיק בסמוך לנהריה. כיום הוא נתון במעצר בית חלקי בבית הוריו וממשיך בעבודתו במפעל בשעות הבוקר. במקביל לעבודתו, החל הנאשם בלימודי הנדסת רשתות תקשורת, אך בחלוף חצי שנה נאלץ להפסיק את לימודיו, לדבריו על רקע מצוקה כלכלית והיעדר יכולת לשאת בשכר הלימוד. לדברי הנאשם הוא מתעתד לחדש את לימודיו עם סיום ההליכים המשפטיים נגדו.

9.       בנוגע לנסיבות ביצוע העבירות נשוא הדיון, נטל הנאשם אחריות לביצוען והביע חרטה על מעשיו. יחד עם זאת, נטה למזער את חומרת מעשיו והסביר כי ראה בהם מעשי קונדס בלבד. לדבריו, הוא פעל מתוך שעמום וחיפוש אחר צורך בריגושים וצחוק, ומתוך שיקול דעת מוטה, מבלי להקדיש מחשבה להשלכות מעשיו, משמעותם וחומרתם. קצינת המבחן ציינה כי הנאשם התקשה לגלות הבנה לפגיעה שלו באחר ולהשלכותיה. הוא הדגיש את תחושות הצער והבושה שגרם לבני משפחתו ואת ההשלכות השליליות של מעצרו וההליך המשפטי המתנהל כנגדו על תדמית המשפחה. הנאשם לא חווה עצמו כמי שזקוק להליך טיפולי במטרה לפעול לשינוי אורחות חייו.

10.        בהקשר זה של האפיק הטיפולי, ציינה קצינת המבחן כי במסגרת הקשר עמו במהלך תקופת מעצרו, שוחרר הנאשם לחלופת מעצר, הועמד בפיקוח שירות המבחן ושולב בקבוצה טיפולית לעצורי בית. דווח כי הנאשם התמיד בהגעתו לקבוצה הנ"ל אך היה מופנם ושקט. נוכח השתתפותו המינימאלית והקונקרטית, עלו ספקות לגבי מידת התועלת שהפיק מהשתלבותו בקבוצה.

11.     שירות המבחן התרשם כי קיים פער בין יכולותיו התפקודיות של הנאשם והצטיירותו בפני אחרים כאדם שקט, מופנם ואחראי, לבין מעורבותו בביצוע העבירות תוך חוסר אמפתיה לנפגעי העבירה והפחתה מחומרת מעשיו.

          נוכח כל האמור, לא בא שירות המבחן בהמלצה טיפולית לגביו. נאמר כי ההליך המשפטי אכן מהווה גורם מרתיע ומשמעותי עבור הנאשם אך יחד עם זאת קשה לשלול רמת סיכון להישנות מעשים דומים בעתיד. זאת נוכח קשיי הנאשם לבחון את משמעות מעשיו ומניעיו לרבות הנזק שנגרם למתלוננים. להערכת שירות המבחן, במצבים בהם הנאשם בא במגע עם דמויות שליליות הנותנות לגיטימציה להתנהגויות פורצות חוק, הסיכון הפוטנציאלי הטמון בהתנהגותו עלול לעלות באופן משמעותי. לפיכך, הומלץ על הטלת ענישה מוחשית שיש בכוחה להבהיר לנאשם את חומרת התנהגותו והתגובה החברתית למעשיו, לצד תשלום פיצוי למתלוננים שעשוי לחברו לחומרת מעשיו ולהשלכות הפגיעה באחר.

ראיות לעונש